חדשות בפסגה

החפירה הקהילתית בתל אסור

יותר מ-500 בני נוער מהמועצה האזורית מנשה הצטרפו לחפירות הארכיאולוגיות של אוניברסיטת חיפה בתל-אסור. זו העונה השלישית של החפירות במקום, הגדולות מסוגן בישראל. "בשנה הראשונה התלמידים, שגרים רק כמה קילומטרים מהתל, לא ידעו על קיומו. משמח לראות שהיום הם מכירים את המקום ומצפים בקוצר רוח לחפירה", אומר ד"ר שי בר ממכון זינמן לארכיאולוגיה, שמוביל את העבודות ולא שוכח לפרגן להישגיהם הארכיאולוגיים של התלמידים: פסלי אדם וחיה, חרפושית מהמאה ה-14 לפנה"ס וממצאים מהמטבח הקדום: טבון, סירים ועוד.
תל-אסור, שנמצא בפתחו המערבי של ואדי-ערה, נחפר בין 2001 ל 2003- על-ידי פרופ' אדם זרטל. משנת 2010 מוביל ד"ר בר את החפירה הקהילתית, בסיוע תלמידים מהאזור ובתמיכתן של עמותת סקר שומרון ובקעת הירדן, המועצה האזורית מנשה, המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן ועמותת "החברים של איציק" (קבוצת חברים המנציחה את זכרו של איציק דורי, מורה ומחנך מקיבוץ מצר שנרצח בפיגוע בשנת 2002).
השנה השתתפו בחפירה תלמידי כיתה ט' מבתי הספר של המועצה האזורית מנשה - מבואות עירון, גוונים ובית הספר המוסלמי מהכפר מייסר – וכן אולפנת הבנות בכפר פינס. בנוסף חופרים בתל גם מתנדבים מאיטליה, ארה"ב, אנגליה, פולין ומדינות נוספות.
"בהתחלה לא התלהבתי מהרעיון לזנוח את המחשב והמזגן ולצאת לחפירות ארכיאולוגיות בשטח, כי מה לנו ולזה?" אומר עידו בר-לב, תלמיד בבית הספר גוונים, ומוסיף: "עכשיו אני כבר מצטער שהחפירות נגמרו כל כך מהר". גם חברתו לספסל הלימודים, ארבל יבנה, לא רצתה להצטרף אל הפרויקט בתחילה. "כשרק העברנו חול ממקום למקום, זה היה משעמם. אבל מרגע שהקבוצה שלנו מצאה שלד של כבשה, זה התחיל להיות מרתק", סיפרה.
"היה מדהים לגעת בהיסטוריה, להחזיק ביד כד שבני אדם השתמשו בו לפני מאות שנים. זה אחר ושונה וכיף גדול, וזה בהחלט עושה חשק להמשיך וללמוד על האנשים האלה, שחיו לפני כל כך הרבה שנים ממש היכן שאני גר היום", סיכם עידו.
תל-אסור מתוארך לכל הפחות לתקופת הברונזה התיכונה 2 (מאות 16-19 לפנה"ס) ולממצאים שמצאו התלמידים ערך לא מבוטל. בין היתר חשפו התלמידים את שרידי הביצור ההיקפי של העיר הכנענית - חומה מסיבית ומגדל משופע בגובה של כארבעה מטרים - מבנה מנהלי מרשים, ככל הנראה מימי ממלכת ישראל (המאה ה-8 לפנה"ס). כמו כן נחשף "המטבח" העירוני: אזור הכנת המזון, שכלל שני טבונים, סירי בישול ואבני שחיקה. עוד מצאו החופרים הצעירים צלמיות של בני אדם ובעלי חיים, וגם חרפושית (חותם דמוי חיפושית) מימיו של הפרעה המצרי אמנחותפ ה-III מהמאה ה-14 לפנה"ס. מעבר לכך, החפירה משרתת גם מטרה חינוכית: לאפשר לבני נוער להכיר את המקום שבו הם חיים ואת ההיסטוריה שלו, לצד ערכים כמו עבודה קשה, רעות והכרת השונה והאחר.

סטודנטים של אוניברסיטת חיפה חופרים
בתל אסור

פריצת דרך בהבנת מחלת האלצהיימר

מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה שופך אור חדש על מחלת האלצהיימר ועשוי לסייע בהבנת הגורמים למחלה ובפיתוח דרכים לטפל בה. לפי המחקר, שנערך במעבדות של ראש חוג סגול לנוירוביולוגיה, פרופ' קובי רוזנבלום, ושיתפרסם בקרוב בכתב העת Neurobiology of Aging, נמצא קשר בין אלצהיימר לבין רמת הפעילות של חלבון מסוג eIF2alpha. לדברי רוזנבלום, שינוי פעילות החלבון באמצעות טיפול תרופתי יכול להוות טיפול במחלה שכיום היא חשוכת מרפא. עיקר המאמץ המחקרי בתחום האלצהיימר התמקד בשנים האחרונות בניסיון לעכב את המחלה לאחר שכבר התפרצה, וזאת למרות שידוע שהמחלה מקננת במוח שנים רבות לפני הופעת התסמינים הראשונים. לדברי פרופ' רוזנבלום, ידוע כי בשלבים המתקדמים של המחלה ניתן לאתר במוח שקיעה והתגבשות של חלבון מסוג עמילואיד (Amyloid) למעין גושים הפוגעים בתפקוד המוח. מירב המאמצים המחקריים הושקעו עד עתה בניסיון להבין את התהליך היוצר את הגושים ולנסות להעלימם או להאט את קצב התפתחותם.
במחקר הנוכחי, שאותו ערכה תלמידת המחקר יפעת שגב במעבדה למכאניזם מולקולארי ותאי למידה וזיכרון בראשותו של פרופ' רוזנבלום ובשיתוף פעולה עם פרופ' דני מיכאלסון מאוניברסיטת תל אביב, ביקשה שגב לאתר גורמים לאלצהיימר שמופיעים עוד לפני היווצרות גושי העמילואיד, שהתפתחותם בלתי הפיכה וקשורה לגורם הסיכון המרכזי למחלה – גיל מבוגר.
במחקר קודם שערך רוזנבלום במשותף עם חוקרים מקנדה, נמצא שניתן לשפר יכולות קוגניטיביות באמצעות שינוי של פעילות החלבון eIF2alpha, שאחראי לוויסות יצירת חלבונים בכל התאים, ובהם תאי עצב. המחקר פרץ את הדרך לאפשרות שניתן יהיה לשפר יכולות קוגניטיביות, או אף למנוע פגיעה קוגניטיבית בחולי אלצהיימר בשלבים המוקדמים של המחלה, באמצעות התערבות במנגנונים המווסתים יצירת חלבונים בתאי עצב.
במחקר הנוכחי השוו עכברים אשר מבטאים את הגן האנושי Apoe4 (גן הידוע כגורם סיכון מרכזי לאלצהיימר) לקבוצת עכברים אשר מבטאים את הגן המקביל Apoe3 (גן שאינו מהווה גורם סיכון למחלה). בניסוי התברר, כי עכברים המבטאים את הגן המשמש כגורם סיכון הראו שינוי בוויסות מנגנון ליצירת חלבונים שמערב בתוכו את החלבון eIF2alpha באופן שפגע ביכולות הקוגניטיביות של העכברים כבר בגיל צעיר. שינוי כזה במנגנונים ידוע בזקנה, ולכן באופן מפתיע רמז על נטיית העכברים להזדקנות מוקדמת.
לדברי שגב, זו הפעם הראשונה שנמצא קשר בין פעילות eIF2alpha לבין חלבון
Apoe4 בהקשר של אלצהיימר. עוד היא הוסיפה, כי הואיל והטיפול במנגנון
eIF2alpha נחקר ומתפתח במהירות, ככל שנבין לעומק את הקשר בינו לבין
אלצהיימר, כך ניתן יהיה לפתח דרכים חדשות להאטה של קצב התפרצות המחלה.

פרופ' קובי רוזנבלום, ראש חוג סגול לנוירוביולוגיה ואתולוגיה באוניברסיטת חיפה

נאבקים בסרטן השד

"אוניברסיטת חיפה גאה להשתתף בפרויקט החשוב להעלאת המודעות למלחמה בסרטן, מתוך ההבנה שמחקר אקדמי הוא המפתח לניצחון על המחלה", כך אמר נשיא האוניברסיטה, עמוס שפירא, על הארת מגדל אשכול בוורוד כחלק מהפעילות להעלאת המודעות למאבק בסרטן השד. הארת המגדל בוורוד נעשתה בשיתוף עם קבוצת החברות אסתי לאודר, האגודה למלחמה בסרטן ועיריית חיפה. פרויקט העלאת המודעות לסרטן השד מתקיים בישראל זו השנה ה-13 . במסגרת הפרויקט הוארו בשנים האחרונות מידי חודש אוקטובר אתרים שונים בישראל, ובהם יפו העתיקה, גשר המיתרים בירושלים, מגדלי עזריאלי בתל אביב, מגדל דוד בירושלים, היכל הספר בירושלים, מגדל שלום בתל אביב, מגדל אביב ברמת גן ובניין עיריית תל אביב. זו הפעם הראשונה שבמסגרת הפרויקט מואר בניין בצפון הארץ.
לפי פרסומי האגודה למלחמה בסרטן, מספר החולות בסרטן השד בישראל עלה בשנים האחרונות מאשה אחת לכל תשע, לאשה אחת לכל 7.5 נשים. בנוסף עולה מהנתונים, כי נשים שחלו בסרטן השד הן בעלות סיכון מוגבר בשיעור של 24% לחלות שוב. באוניברסיטת חיפה כמה חוקרות וחוקרים שמנסים להבין את המחלה ולמצוא לה מרפא. ד"ר דלית ברקן, למשל, פיתחה מודל ייחודי לחקר התופעה הגורמת להתפרצויות שניות של המחלה. בין החוקרים האחרים שעוסקים בחקר המחלה ניתן למנות את ד"ר שרית לריש, ד"ר פואד פארס ואחרים.
יחד עם מגדל אשכול הואר בוורוד גם מגדל המגורים הגבוה בישראל "נווה נוף" בבת-ים. מנכ"ל קבוצת אסתי לאודר בישראל, אורן רווח, אמר כי "המטרה בהארת הבניינים היא להזכיר לכמה שיותר נשים בישראל כי בדיקה מוקדמת מצילה חיים. המלחמה בסרטן השד אפשרית, וכדי לנצח צריך להעלות את המודעות בקרב נשים. השנה בחרנו להאיר בורוד שני מוקדים מרכזיים. בניין אוניברסיטת חיפה החולש על אזור הצפון, ומגדל המגורים נוה נוף בטיילת החדשה בבת ים, הנישא לגובה 170 מטר ומונה 42 קומות. אנו גאים ומודים לראש עיריית חיפה יונה יהב, לראש עיריית בת ים שלמה לחיאני, לנשיא אוניברסיטת חיפה עמוס שפירא, ליו"ר חברת נוה, סגי איתן ולמנכ"ל ניסים בשן, שנענו לאתגר והצטרפו לשיתוף הפעולה החשוב הזה".
מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, מירי זיו, מסרה כי: "האגודה למלחמה בסרטן מובילה את המאבק בסרטן השד בכל החזיתות, החל ממחקר, מניעה וגילוי מוקדם, ועד שיפור דרכי הטיפול והשיקום. נכונותה של חברת אסתי לאודר להירתם למאבק ראויה להערכה ומחזקת את פעילותינו ברמה הלאומית והבינלאומית".

מגדל אשכול מואר בורוד כחלק מפרויקט
העלאת המודעות לסרטן השד

הירוק היום - ירוק מאוד

אוניברסיטת חיפה חנכה את המרכז הראשון בישראל לחקר גגות אקולוגיים ירוקים – גינון מיוחד על גג המבנה במטרה להגביר את היעילות האנרגטית של הבית ולהקטין את הפגיעה בסביבה. המרכז יתמקד במחקר ופיתוח של גגות ירוקים ללא השקיה, שיפור המגוון הביולוגי באמצעות גגות ירוקים ופיתוח תיאוריות אקולוגיות ואבולוציוניות. המרכז הוקם הודות לתרומה נדיבה שהתקבלה מידידי האוניברסיטה בבריטניה.
בשנים האחרונות עולה המודעות ליתרונותיהם של גגות ירוקים. צמחייה על הגג משפרת את הבידוד ומקטינה את הצורך בחימום או בקירור מלאכותי. בנוסף, הצמחייה מסייעת לתהליך הפוטו-סינתזה ברחבי העיר ומהווה בית גידול אורבאני למגוון בעלי חיים.
המרכז החדש הוא הראשון מסוגו בישראל, והוא יתאים את המחקר לאקלים ולצמחייה הייחודיים למזרח התיכון. המרכז, בראשותו של פרופ' ליאון בלאושטיין מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, יבחן את הנושא בהקשר ישראלי: האם ניתן להקים בארץ גגות ירוקים ללא השקיה מלאכותית? האם הצמחייה באזור מתאימה לגגות ירוקים? האם גגות ירוקים ירחיבו את המגוון הביולוגי של חרקים וצמחים באזור? עוד יעסוק המרכז בסוגיות כמו האפשרות להשקות את הגגות בעזרת "מים אפורים", חשיבותו של גובה הבניין כגורם משיכה לסוגים שונים של חרקים, ההשפעה הסביבתית של ניקוז גגות ירוקים ועוד.
בימים אלה כבר הוסב אחד הגגות באוניברסיטה למעבדת מחקר ירוקה, שבה הוקמו 48 ערוגות שבכל אחת מהן צמחייה מסוג שונה. המחקר הראשון מתמקד במיני הצמחים המועדפים, ובהשפעה של הערוגות השונות על חרקים וציפורים. אנשי המרכז כבר החלו לחפש גגות מתאימים נוספים ברחבי האוניברסיטה, ויחד עם אנשי הבינוי הם מבטיחים להפוך את הקמפוס כולו לירוק הרבה יותר.

פרויקט גגות ירוקים בבניין בית הסטודנט ע“ש משפחת האטר באוניברסיטת חיפה

משפט, שלטון ומצבי משבר קיצוניים

קבוצת חוקרים מהפקולטה למשפטים בראשות פרופ' עלי זלצברגר, הדיקן פרופ' גד ברזילי ופרופ' אמנון רייכמן, יחד עם פרופ' דבורה שמואלי מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה, זכתה בקרן מחקר של 'קרן מינרווה' להקמת מרכז לחקר המשפט, שלטון החוק ומצבי משבר קיצוניים. בדרך לזכייה, בהיקף של 900,000 יורו
(כ-4.5 מליון שקל) גברה הצעתם של החוקרים מאוניברסיטת חיפה על עשרות הצעות של חוקרים מאוניברסיטאות ומכוני מחקר אחרים.
קרן מינרווה, חברת בת של אגודת מקס פלנק, שתומכת בהצעות מחקר אקדמיות בישראל, ביקשה לקבל הצעות מחקר בנושא התמודדות עם אסונות. ההצעה של החוקרים מאוניברסיטת חיפה, שגברה על 47 הצעות אחרות, התמקדה בקשר שבין גורמי השלטון והדרך החוקית שבה הם מתמודדים - או לא מתמודדים - עם מקרים של אסונות. המחקר יבחן את המצב בישראל בהשוואה למצוי במדינות אחרות בעולם.
מרכז המחקר החדש יבחן כיצד מתמודדים סוכני שלטון כמו ממשלות, בתי משפט, רגולטורים וכד' עם שלושה סוגי משברים: מלחמות ופיגועי טרור, אסונות טבע ומשברים כלכליים וחברתיים. מטרת המרכז תהיה לבדוק כיצד מתמודד השלטון במדינות שונות עם מגוון סוגים של משברים. בעתיד מתכוונים החוקרים לגבש המלצות למוסדות השלטון והממשל לגבי דרכי ההתמודדות הרצויות, בהתבסס על הממצאים שייאספו.
"קשה לחשוב על נושא חשוב יותר מאשר טיפול אחראי של מדיניות ציבורית במצבי אסון", אומר דיקן הפקולטה למשפטים, פרופ' ברזילי ומוסיף: "חשוב להפיק לקחים מההתמודדות שלנו ושל מדינות אחרות עם מצבים קשים, לנתח ולהפיק לקחים ומסקנות כדי לשפר את ההתמודדות בעתיד".

אות השר להגנת הסביבה הוענק לאוניברסיטה

אות השר להגנת הסביבה הוענק לאוניברסיטה על מערך הרישום והדיווח של פליטות גזי חממה. האוניברסיטה, כקמפוס ירוק, עוקבת אחר פליטות של פחמן דו חמצני בעקבות צריכת חשמל, סולר, דלקים ומיזוג אוויר.
האוניברסיטה הצטרפה השנה למערך הוולונטרי לדיווח פליטות גזי חממה בישראל, כחלק מהערכות למאבק בשינויי האקלים ולנקיטת צעדים להפחתת פליטות גזי חממה, ובמסגרת האמנה לשינויי אקלים ופרוטוקול קיוטו. האוניברסיטה היא אחת מתוך 36 חברות ומפעלים ישראלים שהצטרפו לאמנה. "באמצעות הדיווח על פליטות גזי החממה אנו מעוניינים להעביר מסר לעובדים, לסטודנטים ואף למועמדים את רצינות כוונותינו לטיפול מקצועי בנושא פליטות גזי חממה בפרט, ובנושאים סביבתיים בכלל", אמר סגן הנשיא ומנכ"ל האוניברסיטה ברוך מרזן. סה"כ פליטות של פחמן דו חמצני לשנת 2011 באוניברסיטה עמדה על כ-736 טון פחמן דו חמצני, כשמערכות מיזוג האוויר "אחראיות" על כ-87% מפליטות אלה. רקפת קרוכמל, רכזת קמפוס ירוק ומי שמונתה להיות אחראית על מערך הדיווח, קיבלה את האות בטקס חגיגי מידי מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה.

פתיחת שנת הלימודים תשע"ג

כ-17,700 סטודנטים, יותר ממחציתם לתארים מתקדמים, החלו לאחרונה את שנת הלימודים תשע"ג באוניברסיטת חיפה. מספר זה מהווה גידול של כ-300 סטודנטים לעומת השנה הקודמת. במהלך הקיץ קלטה האוניברסיטה קרוב ל-50 חוקרות וחוקרים חדשים, רובם מדענים חוזרים, ומצבת הסגל האקדמי באוניברסיטה גדלה לשיא של כל הזמנים: כ-600 חברי סגל. "ככל אוניברסיטת מחקר מובילה, אוניברסיטת חיפה ראתה תמיד בקיום המחקר וההוראה האקדמיים המצטיינים את יעודה העיקרי", אמר נשיא האוניברסיטה עמוס שפירא, שנפגש עם סטודנטים וחברי סגל ברחבי הקמפוס.
במהלך הסיור נפגש שפירא עם המרצה שאצלו למד לפני כ-30 שנה ושבהמשך שימש לו כעוזר הוראה, פרופ' אריה מלניק. עם כניסתו לתפקיד נשיא האוניברסיטה אמר שפירא, כי בחזרתו כנשיא למוסד שבו סיים את לימודי התואר הראשון הוא סוגר מעגל אקדמי. במפגש העלו מלניק ושפירא זיכרונות מתקופת הלימודים והעבודה המשותפת. "הם היו דור של נפילים, שאחרי הלימודים כיהנו בתפקידים בכירים ביותר, לא רק בשוק העסקי אלא גם בחינוך ובביטחון, אבל עמוס היה הסטודנט הכי טוב שלי", אמר מלניק והוסיף: "עובדה שדווקא אותו לקחתי להיות עוזר ההוראה שלי".
שפירא הזכיר לפרופ' מלניק, שבסוף השנה השלישית ללימודיו שאל אותו המרצה: "מה תעשה בכל הידע התיאורטי שלמדת כאן?" היום, 30 שנה אחרי, התקבלה התשובה.
בסוף השיחה הזכיר שפירא לפרופ' מלניק בחיוך, כי עדיין לא קיבל ציון בגין שתי נקודות אקדמיות שעליהן נבחן בהצלחה. "אני מייד הולך לבדוק זאת בארכיונים", השיב פרופ' מלניק המבודח.
גם בשנת הלימודים הנוכחית האוניברסיטה ממשיכה לפתוח תוכניות לתואר שני לתלמידי חו"ל, כאשר הלימודים מתקיימים בשפה האנגלית. השנה יפעלו באוניברסיטה שמונה תוכניות מלאות כאלה: לימודי שואה, ציוויליזציות ימיות, טיפול באמנויות, משפט ופטנטים, מינהל עסקים, ביטוח וניהול סיכונים, ניהול סכסוכים, והתוכנית הבינלאומית לשופטים. בשנים הקרובות מתכננת האוניברסיטה להרחיב עוד את ההיצע, ולהגיע בתוך שלוש שנים ל-20 תוכניות כאלה.
בשנה הקרובה גם ייפתחו תוכניות חדשות לתואר שני: התוכנית הבין-תחומית ללימודי מגדר, בית הספר לקרימינולוגיה שיפעיל שלוש מגמות לימוד (שיקום ותיקון, משפט וחברה, פשיעה ועבריינות), עריכה ספרותית ותרגום בחוג לספרות עברית והשוואתית ולימודי תרבות הקולנוע. תוכניות חדשות אלה מצטרפות למגמות הייחודיות שכבר פועלות באוניברסיטה, ובהן התוכנית הרב-תחומית לחינוך והתפתחות בגיל הרך, המגמה לחקר החינוך האלטרנטיבי והמגמה לאוטיזם ולקויות התפתחותיות.
פתיחת חוגים חדשים הביאה גם לשינוי בחוגים המבוקשים ביותר לתואר ראשון: אל התחומים הפופולריים המסורתיים - משפטים, כלכלה ופסיכולוגיה - נוספו תחומים חדשים ובהם סיעוד, ריפוי בעיסוק, עבודה סוציאלית ומדעי הרפואה. בתואר השני תחומי הלימוד המבוקשים ביותר הם: פסיכולוגיה, טיפול באומנויות, ייעוץ והתפתחות האדם, עבודה סוציאלית ולימודי מדינת ישראל ויהדות זמננו (בחוגים לתולדות ישראל וארץ ישראל). כמו כן, בשנתיים האחרונות חל גידול בביקוש ללימודי תעודת הוראה במקצועות שונים.
עם פתיחת שנת הלימודים, האוניברסיטה ממשיכה להוות תמונת ראי של החברה הישראלית: יהודים וערבים, עולים חדשים וותיקים, חילונים ודתיים, בני העיר, הכפר והקיבוץ. כמו כן, האוניברסיטה ממשיכה להכשיר את הקצונה הבכירה של כוחות הביטחון וההצלה.

עמוס שפירא, נשיא אוניברסיטת חיפה, מקדם בברכה את הסטודנטים לרגל פתיחת שנת הלימודים